כשגילי דעבול קיבל במנילה רק אופציה אחת: ״מדען״, אורו עיניו כמו פנסים של חללית. גילי, שמעט שכל בראשו כגרעין של מישמש, אבל דמיון רב לא היה חסר לו כלל וכלל, כבר ראה לעיני רוחו איך הצבא הופך עבורו למקפצה אדירה לאזרחות, איך הוא הופך למפתח הגרעין מספר אחד בישראל, מעשיר אורניום כמו ששני אברכים מעשירים את הידע, והוא, גילי הקטן, שכל מוריו באשר הם בכלל לא האמינו בו, דווקא הוא, משאיר לכולם אבק. בעודו אוחז במעטפה שזה הרגע הגיעה לתיבת הדואר, ועם אפשרות אחת בלבד: מדען, עלה מהר לביתו וקרא בקול: ״אבא, אימא, אני הולך להיות מדען צבאי!״ דווקא אימו הייתה זו שתהתה תהיות. ״מה זה זה מדען צבאי חררג׳ בלעג׳? אתה?! מדען??!״ אמרה עם הז׳רגון הלא ברור שלה. אבל אביו של גילי, שתמיד האמין בו, דווקא דחף קדימה באותו ז׳רגון: ״מה איתך עליזה? למה חררג׳ בלעג׳? הילד גאון! תמיד אמרנו תחמז׳אלו, מה ככה פתאום ככה?״ אבל גילי לא הספיק בכלל להתייחס להוריו. התקשר לכל חבריו לבשר להם: אני הולך להיות מדען צבאי! והעובדה שקיבל רק אופציה אחת, חיזקה אצלו את התחושה שהצבא רוצה אותו אך ורק בתפקיד אחד: מדען העתיד של ישראל. >> עלי האקליפטוס בבקו״ם נשרו, אחר כך בין הענפים אחרים צמחו, וגילי מצא את עצמו מד״ן – מדריך נוער בגדנ״ע – בשדה בוקר לחבורה של נערים מחוצ׳קנים מכיתה י״א עמוסים בהורמונים וממעיטים באמביציה צבאית. מדי שבוע נתקל בנערים מבית ספר אחר, ולכולם אותה אג׳נדה: למה לי להתאמץ? מי צריך בכלל צבא? ו – אם אני לא טייס, שלא יטרחו בכלל לפנות אליי. גילי כבר היה מיואש. כל כך מעט אמביציה הייתה לנערים שהם רק שנתיים מתחתיו בגיל, והמדהים מכל היה שהוא עצמו הזדהה איתם הזדהות מלאה לנוכח השחיקה העזה שחש. כבר בגיוס בבקו״ם, ואחר כך – בטירונות – כשלצדו רק חיילים פשוטים מארץ הפשט, הוא השכיל להבין את גודל הטעות: לא מדען ולא נעליים. רק מדריך לנערים שרק בחורות, פלאפונים, מסיבות וחשיש מעניינים אותם. >> כבוד ראש המטה הכללי, שלום רב, שמי גילי דעבול, רב״ט מספר 98300341, משרת בשדה בוקר כמדריך נוער בגדנ״ע. כל חיי חיכיתי לשירות הצבאי כדי להוכיח לעצמי שאני מסוגל: מסוגל לנצח, מסוגל להנהיג, מסוגל להוות מודל לחיקוי, ובעיקר – מסוגל לשרת את המולדת שאני כל כך אוהב ברמות שאתה לא מתאר לעצמך בכלל. לצערי, חלה טעות. במנילה נכתב שאני מיועד לתפקיד מדען, אך בשל טעות של הקלדנית בלשכת הגיוס, הושמטה לה העי״ן, והנה – אני מד״ן, תפקיד נכבד לכל הדעות, אך לא תואם את יכולותיי כהוא זה. אשמח אם העוול יתוקן, ובהקדם האפשרי ישלחו אותי לקורס מדענים. הבנתי שבדימונה קיים בה״ד 777, שם לומדים מה שצריך כדי להפוך למדענים צבאיים – זהו מקומי. במאמר מוסגר אוסיף ואספר על דודי יעקב סיסו, שלחם במלחמת שלום הגליל בחירוף נפש והציל גדוד שלם כשהסתער על רימון פתוח ובכך מנע עשרות פצועים והרוגים. לא מזמן הסתבר לי שגם אתה שירתּ באותו הגדוד באותה תקופה. איזה עולם קטן. אודה לך על טיפול מהיר בבקשה. גילי >> רב״ט גילי דעבול, שלום רב, קיבלנו את פנייתך. מבדיקה שנערכה בנושא עולה כי אכן חלה שגיאה כשהוצבת לתפקיד מד״ן. אנחנו מאוד מצרים על כך, אבל לנוכח נתוניך הנמוכים תיאלץ לקבל שיבוץ מחדש לתפקיד אחר, התואם את יכולותיך. האפשרות היחידה שתעמוד לרשותך תוכל להיות מוכר טנקים בחטיבת שריון. כבר מחר תצטרך לנטוש את יחידתך, להגיד שלום לכל חבריך הטובים, ולעבור לתפקידך החדש. עם זאת ועד להודעה חדשה, ייאמר, כי אני – הרמטכ״ל – שרק לפני 40 שנה עוד למדתי בפנימיית נוער בסיכון, מאמין שלכל אדם צריכה לתת ההזדמנות להגשים חלום, בייחוד אם הוא הבנדוד של יעקב סיסו הגדול. לכן, הוחלט לזמן אותך למבחני מיון מחודשים בהם תוכל לקבל הזדמנות להעלאות את הקב״א, קבוצת האיכות שלך. במידה ותשיג ציונים טובים מאוד, נשקול לזמן אותך לקורס מדענים המתקיים בבסיס סודי. אבל עוד חזון למועד. בברכת המשך שירות צבאי מהנה, שלך, גבי ״גמבה״ לוי, הרמטכ״ל. >> ״איך יהיה מדען הילד שלי אם בקושי חשבון הוא יודע, חררג׳ בלעג׳?״ שוב ליהגה אימו של גילי בשפה לא ברורה. ״על מה את מדברת יא עליזה, הא?״ אביו של גילי נלחם בשבילו בחירוף נפש. ״הילד כשרון טנקים! לא היה ולא יהיה כמו הילד שלי!״ העובדה שהוריו לא הצליחו לעכל את התסכול שלו, לא במיוחד סייעה לו לקבל בקורת רוח את תפקידו החדש. אלא שהוא קורץ כנראה מחומר מיוחד, קנה חוברות לימוד לחופשים הגדולים בכימיה, פיזיקה ומתמטיקה והתחיל ללמוד. אלא שגילי, סתום כמו פקק באיילון, בכל ההכנות שערך, לא זכה לענות נכונה ולו על תשובה אחת מבין ארבע אפשרויות, עד שהגיעה חברה של אחת החיילות שאיתו בבסיס, שקלטה אותו בזווית העין, וזרקה לו כבדרך אגב: ״אתה אולי לא הכי חכם, אבל יש לך אינטואיציה שלא מן העולם הזה! אתה חייב לסמוך על עצמך יותר.״ >> ביום הבחינה גילי התרגש נורא, אך לנוכח עצתה של המכשפה הטובה שפגש בבסיס, הוא החליט לענות על התשובות לפי תחושת בטן. וככל שפעל לפי תחושת הבטן, נדהם איך בכל השאלות התשובה ג׳ היא הנכונה. אלוהים מנסה לבחון אותי, חשב לעצמו, והלך להגיש את הטפסים לאיזו בוחנת פוזלת עם גשר בשיניים וחיוך דבילי. אחרי שבוע בלבד חזרו התשובות בצירוף הערה חריגה: למה רק תשובה ג׳? נא להציב מחדש בתפקיד טבח בג׳וליס! >> שמו של גילי מהר מאוד החל ללכת לפניו כמלך השקשוקה של ערבֵי שישי. מתוך רדיוס של קילומטרים נהגו לבוא לחדר האוכל של ג׳וליס, כולל דוקטור שקשוקה בכבודו ובעצמו שהוזמן להשקה של המטבח החדש ביחידה. ובדיוק כשכבר עמד להתייאש מהחלום הגדול, התקבלה בדואר שבבית הוריו מעטפה צבאית מאת גבי ״גמבה״ לוי הרמטכ״ל: אהלן גילי, בעוד יומיים אני מסיים את תפקידי וטס מיד אחרי זה להתחיל בתפקיד בכיר בחברה לייצור נשק להשמדה המונית בארצות הברית. הדוד שלך יעקב סיסו הוא גיבור אמיתי, הוא הציל את חיי. לנוכח המצב, ומלפנים משורת הדין, אני מעוניין למנות אותך למדען מן המניין בכור שלנו בדימונה. שלך, ובאהבה רבה, גבי נ.ב. אם יש בעיה כלשהי תגיד לי. >> מה ׳ניינים גבי? קודם כל תודה. לך, לדוד סיסו זצ״ל, ולכל מי שהאמין בי כל הדרך. השירות כמדען מאתגר ומהנה. עם זאת, קצת פדיחה, אבל לפני כמה רגעים בטעות לחצתי על הכפתור הירוק אחרי שעשיתי אפצ׳י. רצתי מהר להסתגר בשירותים של היחידה, אחרי שמפקד הבסיס התחיל להשתולל שהוא ישבור לי את הידיים והרגליים, וכעת אני חושש לחיי. תוכל לדבר איתו, שיירגע? שלך, ובהוקרה מלאה, סמ״ר גילי דעבול
